מאת: עומר רוסו ואסף קופפר, מחלקת מחקר אינטראקטיב ישראל

קריסת בנק סילקון ואלי תופסת את הכותרות הגדולות בעולם כעת, השווקים מתמלאים בפאניקה, בנקים מקומיים בארה״ב מתרסקים בעשרות אחוזים, מגוון דעות של מה יהיה גורל הכלכלה האמריקאית והאם הפד' יגיע לעזרת הבנק או שמא הוא ימשיך להעלות את הריבית בחדות ואולי לגרום לעוד מקרים דומים.
יותר מהכל, מה יהיה עם מיליארדי הדולרים המופקדים בבנק ואיך אפשר ללמוד מכך על הפקדה בטוחה בגופים פיננסים?

תחילה, נבין מה הוביל לקריסת הבנק ה-16 בגודלו בארה״ב שעד לפני שנה היה שווה 40 מיליארד דולר –
סיליקון ואלי בנק הוא בנק הפועל בעמק הסיליקון בארה״ב, ועיקר מטרתו היא להיות הבנק לחברות הסטארטאפ בעיקר בתחום הטכנולוגי, תחום שמתאפיין מאוד עם אזור הסיליקון ואלי. בשנים 2018-2020 שגשג הבנק והגיע לשיאים על רקע הכסף הרב אשר זרם בשווקים בעקבות הריבית האפסית בארה״ב.

חברות סטארטאפ גייסו כספים מקרנות הון סיכון, הנפיקו בבורסה בשווים גבוהים במיוחד והצליחו להשיג מימון לפעילותם ההפסדית, וחלק מכספים אלו זרמו כמובן אל אותו בנק שהיה בתקופה נהדרת, ומחיר מנייתו אף זינק לשיא כל הזמנים.
הרזרבות גדלו וגדלו והבנק תפקד כראוי בעקבות העובדה שהתזרים מזומנים היה תמיד נוכח, לא הייתה שום בעיה לאפשר משיכות מלקוחות כי תמיד היה מישהו שיפקיד בחזרה.

בתור בנק, אחד מתפקידיו הוא לדעת מה לעשות עם הכסף אשר יושב בקופה ומופקד מידי יום על ידי הלקוחות, ולנסות להפיק ממנו כסף נוסף שכמובן יירשם כרווח בעבור החברה וכך ניסה לעשות בנק סיליקון ואלי, רק שהוא עשה זאת באופן מסוכן, כזה שמעמיד אותו כעת בתור מועמד לפשיטת רגל.

הבנק לקח את היתרות שלו והשקיע 91 מיליארד דולר באגרות חוב לטווח ארוך (20-30 שנים) כאשר התשואה עליהן הייתה בין 0-3 אחוזים, ללא כל מחשבה על העובדה שאולי ובעתיד הקרוב תעלה הריבית מרמתה האפסית.

אבל מה קשורה הריבית?
הריבית בארה״ב משפיעה באופן ישיר על תשואות אגרות החוב. בקצרה, כשהריבית עולה, תשואות אגרות החוב עולות במטרה לתת ״תחרות״ לריבית בבנק, וכשהן עולות משמע מחיר אגרת החוב עצמו נמצא בירידה.

כידוע, הריבית בארה"ב זינקה בשנה האחרונה באופן אגרסיבי לרמת ה-4.75%, ובמקביל גם תשואות האג"ח רשמו עלייה חדה, מה שגרם לאגרות החוב עצמן לאבד מערכן, כשהן יורדות אותו בנק סיליקון ואלי שרכש אותן בסכומי עתק, נמצא ״מתחת למים״ כאשר שווי אגרות החוב אשר הוא מחזיק, נמוך משמעותית מהשווי בהן קנה אותן.

אגרות חוב הן כלי לרוב ללא סיכון, וכך היה גם אמור להיות במקרה הזה, אם בנק סיליקון ואלי היה מחכה 30 שנים לפקיעת אגרות החוב, הוא היה מקבל את כל כספו חזרה וכך הוא ציפה שיהיה, הבעיה התחילה כשהמגמה התחילה ללכת נגדו והפד' העלה ריבית והאינפלציה זינקה, כך נוצר מצב שבו הבנק היה חייב את הכסף באופן דחוף.

שנת 2022 הייתה שנת המהפך במדיניות של הפד׳ והוא החל במהלך העלאות ריבית אגרסיביות בעקבות האינפלציה הגואה, כמו כן צמצום הכסף בשווקים מה שפגע קודם כל – בחברות הסטארטאפ הטכנולוגיות.
אותן חברות טכנולוגיה לרוב לא רווחיות, הן שורפות כסף מידי רבעון והכסף אשר מניע את החברה מגיע ממקורות חיצוניים כמו קרנות הון סיכון, ואלו – ״סגרו את הברז״ עקב תנאי השוק המאתגרים והירידות בשווקים.

אותן חברות סטארטאפ בתגובה החלו למשוך את הכסף מחשבונות הבנק שלהם בשביל להמשיך להתקיים וסיליקון ואלי בנק אפשרה זאת כמו כל בנק נאמן, רק שמצד שני, כמות המפקידים הייתה מדוללת משמעותית משנים עברו, שכן תזרים הכסף בשוק הטכנולוגיה הצטמצם ובנוסף חברות הסטארטאפ מצאו אלטרנטיבות נוחות יותר להשקעה מאשר הפקדה בבנק.

ומהר מאוד, הבנק מצא עצמו בבעיית נזילות קשה. הנכס העיקרי של הבנק כאמור היה אותן אגרות חוב ל-30 שנה שלא צפויות לפקוע בקרוב והבנק חייב לממש הפסד למען החזרת התזרים אל הבנק, אז הוא עשה זאת, הוא מכר 21 מיליארד דולר של אגרות החוב ומימש הפסד של 1.8 מיליארד דולר. במידה והחברה תממש את כל 91 מיליארד הדולרים שהשקיעה באגרות החוב, היא תכיר בהפסד של 15 מיליארד דולר סכום השווה כמעט להון העצמי של החברה, וגדול משווי החברה כולה. לא רק זה, הבנק נאלץ גם להנפיק מניות נוספות ולדלל את המשקיעים בסכום של 2.5 מיליארד דולר לצורך נזילות, ואף מכר מניות שהיו ברשותו בסך 3.5 מיליארד דולר, עד לפני אותן מכירות ודילול המשקיעים מבנה ההון המעורער של החברה לא נודע למשקיעיה, ורק לאחר הנפקת המניות בעקבות קשיי הנזילות, החלה לצוף בעיית הנזילות של הבנק והמשקיעים ברחו – המניה נפלה ב-40%.

המצב הבעייתי הנ״ל הגיע אל משקיעי ומפקידי הבנק ששמעו בפעם הראשונה על מצב הבנק המדרדר ושישנו סיכוי לפשיטת רגל, והם מבחינתם רצו דבר אחד – לחלץ את כספם מהר ככל הניתן, דבר שכמובן יצר בעיה עצומה עבור הבנק שגם ככה נמצא בצרות. כיממה בלבד לאחר שנודע על המצב המאתגר של הבנק, נמשך סכום עצום של 42 מיליארד דולר לפני שהבנק עצר את המשיכות. מנכ״ל הבנק אמר כי הוא מבקש מהאנשים לא למשוך את כספם אחרת הסיכוי שלהם לקבל אותו יהיה נמוך יותר בעקבות העובדה שהבנק ייכנס לצרה גדולה יותר. כמה שעות לאחר מכן כבר היה ברור שהבנק קרס והשתלטו עליו הרגולטורים וסגרו את שעריו. הדי ההלם שהכו במערכת הבנקאית גרמו לקריסת בנק נוסף בשם סיגניצ'ר שגרמה לפניקה שהכתה במוסדות הפיננסים ברחבי ארה"ב ומחשש להתפשטות ואובדן אמון הציבור במערכת הפיננסית הודיעו הרשיות שבאופן חריג כי הן יבטיחו את כל הכספים המבוטחים והלא מבוטחים שהיו ללקוחות הבנקים שקרסו.

בעולם הפיננסים, אבטחת הכספים של המשקיעים היא מעל הכל. משקיעים צריכים להיות בטוחים שהנכסים שלהם מוגנים היטב, כדי שלא יתרחש תרחיש כמו שקרה בבנק סיליקון ואלי של קריסה או פשיטת רגל של הבנק והמשקיעים יאבדו את כספם. בארצות הברית, קיימים אמצעים רגולטוריים על מנת להבטיח הגנה על כספי המשקיעים בחשבונות ברוקראז'.

בארה"ב יש למשקיעים הגנה בסיסית ע"י הרשות להגנת המשקיעים בניירות ערך (ה-SIPC) שמטרתו להגן על הלקוחות של חברות הברוקראז' האמריקאיות במקרה של חדלות פירעון או פשיטת רגל של חברה. בתרחישים כאלה, ה-SIPC מספק כיסוי מוגבל לשחזור או החלפה של ניירות הערך והמזומנים של הלקוחות המוחזקים בחשבונותיהם.

ה-SIPC מספק כיסוי בסיסי שמבטח את חשבונות הלקוחות עד 500,000$, כולל מקסימום 250,000$ במזומן. כיסוי זה זמין לכל הלקוחות של חברות ברוקראז' האמריקאיות, ללא קשר לגודל חשבונם או לסוגי ההשקעות המוחזקות בהם.

ה-FDIC היא סוכנות ממשלתית אמריקאית עצמאית המבטחת פיקדונות בבנקים ובחברות ברוקראז' אמריקאיות מפני קריסות ופשיטות רגל של גופים אלו, עד 2.5 מיליון דולר לכל מפקיד, ה-FDIC מקדם שיטות בנקאות בטוחות ועמידה בחוקים ותקנות ומשחק תפקיד מכריע בשמירה על אמון הציבור במערכת הבנקאות בארה"ב ושמירה על כספי המפקידים.

חברות ברוקראז' מסוימות מציעות ללקוחותיהן כיסוי מורחב מעבר למגבלות הבסיסיות של SIPC באמצעות פוליסות ביטוח פרטיות. פוליסות אלו יכולות לספק הגנה של עד 30 מיליון דולר ללקוח, בהתאם להסדרים הספציפיים שנעשו על ידי חברת הברוקראז'. 

במקרה של אחזקת נכסים כמו ניירות ערך בחברת ברוקראז' משקיעים יכולים להיות סמוכים ובטוחים שההשקעות שלהם בטוחות במצב של קריסה או פשיטת רגל של חברת הברוקראז'. מכיוון שניירות ערך (מניות) הרשומות על שם המשקיע או מוחזקות ב"שם הרחוב" בשמו על ידי חברת הברוקראז' מטעם המשקיע נחשבות לרכוש של המשקיע והן נפרדות מנכסי חברת הברוקראז'. בתרחיש שבו חברת הברוקרז' קורסת או פושטת רגל, ניתן להעביר נכסים אלו בקלות לכל מקום אחר, מה שמבטיח שאותן השקעות הינן מוגנות.

לסיכום, האירועים האחרונים שקרו והכו במערכת הבנקאית ובציבור הלקוחות של של אותם בנקים שקרסו מדגישים את החשיבות של אבטחת כספי המשקיעים. השקעה דרך חברת ברוקראז' אמריקאית כמו אינטראקטיב ישראל מציעה מסגרת רגולטורית חזקה להגנה על כספי המשקיעים במקרה של קריסת  או פשיטת רגל של חברת ברוקראז'. עם הגנות דרך ה-SIPC ואפשרויות ביטוח פרטיות נוספות, משקיעים יכולים לסמוך על אבטחת הנכסים שלהם. יתרה מכך, הפרדת הבעלות על המניות מנכסי חברת הברוקראז' מבטיחה שמשקיעים יכולים להעביר בקלות את אחזקותיהם לחברה אחרת, תוך שמירה נוספת על השקעותיהם.

מקורות:
CNBC
SPIC
FDIC
אתר בנק סיליקון ואלי